ממשלת בריטניה התחייבה עד 60 מיליון ליש"ט להקמת שתי מעבדות מחקר חדשות בבינה מלאכותית בראשות אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קולג' בלונדון, מהמרת שבינה מלאכותית יעילה בחומרה בקוד פתוח יכולה להעניק לבריטניה יתרון במרוץ עולמי יותר ויותר יקר.
בתמיכת המחקר והחדשנות של בריטניה (UKRI) וממומנות באמצעות מועצת המחקר שלה למדעי ההנדסה והפיזיקה (EPSRC), המעבדות ירדו אחרי פריצות דרך בסיסיות שלטענת הממשלה יכולות להוזיל את עלות הבינה המלאכותית ולהפוך אותה לנגישה להרבה יותר ארגונים. המימון יתמוך במעבדות במהלך שש השנים הבאות, לצד גישה לכוח מחשוב בקנה מידה גדול. For more context on this story, see our ongoing AI industry coverage.
שתי מעבדות, שתי משימות
המתקן הראשון, Science of Fundamental AI Research (SOFAIR) Lab, יפתח טכנולוגיות בינה מלאכותיות חדשות בקוד פתוח המיועדות לפעול על חומרה זמינה נרחבת ולא על אשכולות של מיליארדי דולרים המועדפים על ידי המעבדות הגדולות בארה"ב. בהנחיית דיוויד ברבר ב-UCL, עם אוניברסיטאות שותפות כולל קיימברידג', אוקספורד ואדינבורו, המעבדה תפגיש חוקרים ממדעי המחשב, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המוח כדי לחקור דרכים חדשות ביסודו של עיצוב מערכות בינה מלאכותית.
המטרה המוצהרת היא להפוך את כלי הבינה המלאכותית המתקדמים לזולים ונגישים יותר, אתגר ישיר למודל הרווח בו רק קומץ חברות בעלות הון יכולות להרשות לעצמן להכשיר דגמי חזית.
המתקן השני, מעבדת הלמידה והגילוי הבריטית הפתוחה (BOLD), יחשוב מחדש כיצד בינה מלאכותית לומדת מהעולם. בהובלת יעקב פורסטר מאוניברסיטת אוקספורד, עם UCL ואימפריאל קולג' לונדון כשותפים, המעבדה תפתח מערכות שיכולות ללמוד בצורה יעילה יותר, להסתגל למצבים חדשים ולנווט במרחבים פיזיים.
על ידי התמקדות בבינה מלאכותית ממוקדת בינה מלאכותית, מעבדת BOLD שואפת להפוך את המחקר לכלים שמישימים במקומות עבודה, בתשתיות ובשירותים ציבוריים, ותומכים באימוץ רחב יותר בכל הכלכלה.
השקעה בדור הבא
שתי המעבדות ישקיעו בחוקרי בינה מלאכותית בכל שלב בקריירה. כל מעבדה ייעדה 2 מיליון פאונד לשכירת לפחות 10 דוקטורנטים, והמתקנים יעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם מנהיגים מבוססים במחקר בינה מלאכותית הבריטית, כולל מכון אלן טיורינג ורשת מרכזי המחקר של בינה מלאכותית של UKRI.
הממשלה מגדירה את ההשקעה כדרך לנצל את ריכוז הכישרונות של AI בבריטניה. "אנחנו אחת המדינות הבודדות בעולם עם כל המרכיבים הנכונים, ממאגר עמוק של מומחי בינה מלאכותית ועד אוניברסיטאות ברמה עולמית", אמרה שרלוט דין, הבעלים האחראי הבכיר של תוכנית הבינה המלאכותית של UKRI ויו"ר בכיר של EPSRC.
"המעבדות הללו יפעילו את היתרון הזה, ויגבו את הרעיונות הנועזים, בעלי התגמול הגבוה שיכולים לעצב את עתיד הבינה המלאכותית", הוסיף דין. "אנו מצפים לעבוד עם המעבדות כדי למקסם את היתרונות עבור בריטניה."
הימור שונה על העתיד של AI
הגישה של בריטניה עומדת בניגוד מכוון לאסטרטגיה השלטת בארצות הברית, שבה חברות בינה מלאכותית מובילות שופכות סכומי עתק לתוך אשכולות גדולים יותר ויותר של שבבים מיוחדים כדי להכשיר מודלים קנייניים. על ידי התמקדות בטכנולוגיות קוד פתוח שיכולות לפעול על חומרה זמינה נרחבת, המעבדות החדשות מהמרות שהקפיצה הגדולה הבאה ב-AI עשויה להגיע לא מקנה מידה גולמי, אלא מאלגוריתמים חכמים ויעילים יותר.
ההימור הזה משקף מציאות רחבה יותר: בריטניה לא יכולה להשתוות לכוח האש ההון של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות או לתשתית המחשוב המורכבת על ידי חברות כמו OpenAI, Google ומטה. במקום זאת, קובעי מדיניות בריטיים ממצבים את המדינה כמרכז למחקר יסודי וחדשנות פתוחה, אזורים שבהם אוניברסיטאות ברמה עולמית ומאגר כשרונות עמוק יכולים לעלות על משקלם.
הגישה למחשוב עלתה ברמה
אתגר מתמשך עבור חוקרי בינה מלאכותית שבסיסה בבריטניה היה גישה לסוג של כוח מחשוב הדרוש כדי לאמן ולבדוק מודלים שאפתניים. על ידי שילוב המימון של 60 מיליון ליש"ט עם גישה ייעודית למחשוב בקנה מידה גדול, הממשלה מנסה לסגור את הפער הזה, ונותנת לחוקרים אקדמיים משאבים שהיו זמינים בעבר בעיקר במעבדות תאגידיות ממומנות היטב.
ההחלטה להפיץ את העבודה על פני מספר מוסדות, SOFAIR המשתרעת על UCL, קיימברידג', אוקספורד ואדינבורו, ו-BOLD המקשרת בין אוקספורד, UCL ואימפריאל קולג' לונדון, משקפת גם מאמץ להפיץ מומחיות גיאוגרפית במקום לרכז אותה במתקן אחד.
למה זה חשוב לעסקים בריטיים
עבור עסקים בבריטניה, ההתמקדות של המעבדות במחיר סביר עשויה להתברר כמשמעותית. אם SOFAIR תצליח לייצר מודלים של קוד פתוח שמתחרים במערכות קנייניות בשבריר מעלות המחשוב, ארגונים קטנים ובינוניים שכרגע אינם יכולים להרשות לעצמם AI ארגוני יוכלו לקבל גישה לכלים רבי עוצמה.
הדגש של הממשלה על פרודוקטיביות וחדשנות מצביע על כך שהמעבדות אינן תרגילים אקדמיים גרידא. שרים קשרו שוב ושוב את ההשקעות ב-AI לצמיחה כלכלית, וההחלטה לממן שש שנות מחקר מעידה על נכונות לבצע הימורים סבלניים ארוכי טווח במקום לרדוף אחרי שחרור מוצרים לטווח קצר.
מקומה של בריטניה בנוף ה-AI העולמי
ההשקעה מגיעה ברגע של התגברות התחרות העולמית. ארצות הברית, סין והאיחוד האירופי כולן מזרימות משאבים ל-AI, ובריטניה ביקשה ליצור נישה ייחודית כאלטרנטיבה ידידותית לרגולטור, מונעת מחקר.
בעוד שההתחייבות של בריטניה ל-60 מיליון ליש"ט צנועה בהשוואה למיליארדים שמוציאות חברות אמריקאיות בודדות, היא משקפת בחירה אסטרטגית לרכז משאבים במחקר בסיסי ובפיתוח כישרונות במקום תחרות ישירה במירוץ החימוש המחשוב. האם ההימור הזה ישתלם יהיה תלוי אם המעבדות החדשות יכולות לייצר פריצות דרך שמעצבות מחדש את האופן שבו העולם בונה ופריסה של AI.
---
Stay Ahead of AIGet the latest AI news, analysis, and breakthroughs — all in one place.
Read more AI news →
